יום שבת, 12 בספטמבר 2015

נוסטלגיות מתוקות. ריבת חבושים וקינמון.

ברשומה הקודמת סיפרתי על קציצות פרסה ומסורת ראש השנה שאימצתי בגיל מאוחר יחסית. אי אפשר לדבר על מסורת של החג בלי להיזכר בנוסטלגיה הכי מתוקה - ריבת חבושים. סבתא של בעלי הייתה אלופת הריבות. כשפגשתי אותה בפעם הראשונה, אחרי שנתנה לי שתי נשיקות, נשיקה על כל לחי (דבר שכשלעצמו הכניס אותי להלם קל), היא הזמינה אותי לשבת בסלון שלה ושאלה אם אני רוצה "דולצ'ה". הידע הדל שלי בספרדית הספיק בשביל להבין שמציעים לי משהו מתוק, רק לא הבנתי מה. מצד שני - אני מתארחת אצל סבתא של חבר שלי. היא מציעה לי משהו מתוק. אני לא לוקחת פה סיכון, טעים זה בטוח יהיה. כך טעמתי לראשונה ריבת חבושים.

מאז כל פעם שאני רואה חבושים, אני נזכרת בסבתא של בעלי, אישה קטנה בעלת לב גדול שלצערי בקושי הספקתי להכיר, היא נפטרה שלוש שבועות לפני החתונה שלנו. את החתונה היא לא זכתה לראות, אך זכיתי בשמלת כלה שעוצבה בין היתר גם בעצתה, מעצבת ותופרת במקצועה. זכיתי בסבתא שהזכירה לי כל כך את סבתא שלי, בעצם רוב הסבתות הן דומות. הן מלאות אהבה ומלאות חשק לפנק. כל פעם לפני ראש השנה אני נזכרת באותה כפית מלאת ריבה כתובה - זהובה, מתוקה עד מאוד, לא סתם קראו לה "דולצ'ה". היא הוגשה לי ביחד עם כוס מים קרים, "להחליק" את המתוק והשנה אני בפעם הראשונה מכינה לקראת החג ריבת חבושים אצלי בבית. הורדתי את כמות הסוכר, הוספתי קינמון ופרסתי לחתיכות בגדלים שונים בשביל מרקם מעניין. התבססתי על הנוסטלגיה המתוקה, אבל התאמתי אליי. איזה מזל שקיבלתי לחג מארז תירוש מתנה מיקבי כרמל ובקשה לכתוב שני פוסטים נוסטלגיים. לא נראה לי שבלי דחיפה מהם הייתי מכינה היום ריבת חבושים. ועוד לצלם ולהעלות רשימה באותו יום. תודה להם על התירוש המעולה שילדים כל כך אוהבים, על הנוסטלגיה ועל הטעם המתוק שיש לי עכשיו בפה. ועל סיר מלא ריבה בצבע זהוב - כתום.

לחג אכין גם מתכונים חדשים ומעניינים, חלק מספרי בישול מודרניים, חלק פרי דמיוני הפרוע. אך תמיד יש בסיס טוב ואהוב שעליו נשענים. נוסטלגיות מתוקות של החג. כמו עוגת דבש מסורתית. עוגת תפוחים פשוטה. תירוש טעים. ריבת חבושים. שיהיה חג שמח מתוק עד מאוד.

ריבת חבושים וקינמון




מצרכים:

1 ק"ג חבושים (5 חבושים בינוניים)
מיץ מ-2 לימונים גדולים
3 כוסות סוכר
3 כוסות מים קרים
1/2 כפית קינמון

הכנה:

* כדי להקל על קילוף ופריסת החבושים - מומלץ לבשל אותם כעשר דקות במים רותחים, להוציא למסננת ולצנן.

לקלף את החבושים, לפרוס ולהוציא את הליבה. את רוב הפרי לגרר בפומפייה גסה (הכי קל - במעבד מזון). חלק קטן מהחבושים לחתוך ידנית לפרוסות דקות.

להעביר לסיר, להוסיף מיץ לימון, סוכר ומים (המים צריכים לכסות את התערובת ועוד כ-ס"מ מעל). להביא לרתיחה, להוסיף קינמון, לערבב ולבשל על אש נמוכה כשעה וחצי לסמיכות רצויה. לערבב מדי פעם ולהקפיד שהריבה ממשיכה לרתוח רתיחה עדינה.

ריבה מוכנה מקבלת צבע זהוב - כתום.





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה