אין לי ראש למילים ארוכות. שבלול פילו במילוי שקדים, עם סירופ דבש ותפוזים.

יחסית לכך שאין לי ראש למילים ארוכות, יצאה לי כותרת ארוכה למדי. אך הרעיון הוא נכון. פחות ופחות נוכחות שלנו בבלוג, מזל שיש מנטקה שמוציאים אותי לאור לפחות פעם בחודש. אני עסוקה באיזה פרויקט ארוך טווח שלוקח לי בשלב זה את כל המשאבים הפנויים. תוך כדי עוד ממשיכה לצלם "למגירה", בתקווה שכל התמונות עוד ירקמו בשר וגידים (יותר נכון, שוקולד וחמאה...) ויהפכו לפוסטים מושקעים, טעימים ומעניינים, שיביאו לי כניסות ולייקים בהמוניהם. תכנונים, תכנונים, היכן המתיקות שלכם, הייתה אומרת סבתא שלי. ולמרות שלה לא היה מושג וחצי בכתיבת בלוג והיא נפטרה לפני עשרים שנים כשגם האינטרנט עצמו היה עוד בחיתוליו, במקרה זה היא צדקה בהחלט.

אז ללא מילים ארוכות, נעבור ישר למתוק החודשי. שנייה לפני רק לא לשכוח להציץ לעמוד פרויקט של מנטקה המרכז את הרשומות של שאר חברי הפרויקט. מתיקות בטוח לא חסרה שם.

אני רציתי ללכת הפעם על המסורת הטעימה ביותר - שילוב של טארט מבצק פריך עם קרם שקדים ואגסים. מלכתחילה הייתי נעולה על כך, עד שבשיטוט לילי באחד מאתרי האינטרנט ראיתי משהו אחר שהדליק אותי. כן, יש לי הרגל מגונה שכזה, בשעות ערב מאוחרות לדפדף בין תמונות אוכל מגרות. סוג של מזוכיזם, לאכול בשעה אחד עשרה וחצי בלילה תפוח, לחלום על טארט גבינות מושחת וללכת לישון רעבים. לעניינינו. מצאתי מתכון הנקרא "עוגת נחש" (m'hanncha - snake cake‬‏), אותה מציגים כ"קינוח מרוקאי מסורתי". לא יודעת עד כמה אפשר להסתמך על אתרים אמריקאים כשמדובר במסורת מרוקאית, אף אחד מחבריי המשתייכים לעדה לא הכיר את העוגה. אולי הם לא מספיק אמריקאיים... הרשיתי לעצמי לקחת את ה"מסורת" השנוייה במחלוקת גם ככה לכיוונים אחרים, לשנות ולהוסיף. וגם לשנות את השם, נכון ש"שבלול" גם נשמע לא מעורר תאבון במיוחד, אך עדיף לדעתי מ"נחש".

התוצאה יצאה טעימה במיוחד. אבל ממש ממש טעימה. הזכיר לי את בקלווה, רק יותר עדין. כי שקד לעניות דעתי הוא אגוז עדין יותר מהפיסטוקים שאנחנו רגילים לפגוש בבקלווה, וגם בגלל ניחוח התפוזים והורדת כמות הסוכר פי ארבע.

שבלול פילו במילוי שקדים, עם סירופ דבש ותפוזים

מצרכים:

6 עלי פילו מופשרים מראש במקרר

50 גר' חמאה מומסת 

למילוי:
1 חלבון
1 שקית (10 ג'ר) סוכר וניל
100 גר' סוכר
1/4 כפית קינמון
2 כפות מיץ תפוזים טרי סחוט
2 כפות רוזטה

150 גר' שקדים פרוסים

לסירופ:
4 כפות דבש
קליפה מגוררת מתפוז אחד גדול
1 כף מיץ תפוזים

הכנה: 

לקלות את השקדים על מחבת יבשה במשך כמה דקות, תוך כדי ערבוב. להניח להתקרר.

להקציף את החלבון לקצף לבן רך. להוסיף את כל שאר חומרי המילוי, למעט שקדים, לערבב לתערובת אחידה. להוסיף את השקדים ולערבב.

להמיס את החמאה במיקרו. להניח עלה אחד של בצק פילו על נייר אפייה (שאר העלים לשמור מכוסים בזמן העבודה).להבריש את העלה בחמאה משני הצדדים, להניח עליו עלה נוסף ולהבריש שוב. להניח בצד התחתון הרחב של העלה כשליש מתערובת המילוי ולגלגל לגליל. להבריש את הגליל בחמאה ולגלגל ל"שבלול" סביב עצמו.

לחזור על הפעולה פעמיים נוספות, לקבלת שני גלילים נוספים. לסובב אותם סביב הגליל הראשון לקבלת "שבלול". להבריש למעלה בחמאה שנותרה.

לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות כ-30-35 דקות.

סירופ:

לחמם את הדבש בסיר קטן על הגז. כשהופך לנוזלי, להוסיף את קליפת התפוז המגוררת ומיץ תפוזים, לערבב היטב. לשפוך מעל העוגה ברגע שיוצאת מהתנור (אם עד שהעוגה מוכנה הדבש מתחיל להתקשות, לחמם שוב כמה רגעים עד שהופך לנוזלי). לפזר קצת שקדים פרוסים מעל המאפה.

הכי טעים - פושר, אך גם אחר כך, כשהמאפה קר, טעים מאוד.

קצת שלבים בתמונות:

מוסיפים סוכר וקינמון לחלבון המוקצף (ממש יצא לי יין ויאנג...)

מוסיפים את השקדים הקלויים (כשקולים אותם - להשגיח ולערבב, הם נשרפים ממש מהר. רואים את השקדים בצבע חום.. הממ... מדי? אז זהו, זה בדיוק מה שלא צריך לקרות)

מניחים כשליש מהמילוי על יריעת הבצק ומגלגלים לגליל

מברישים את גליל הבצק בחמאה

מגלגלים את הגלילים אחד סביב השני

לקבלת שבלול ומכניסים לתנור

מכינים את הסירופ דבש

מפזרים קצת שקדים מלמעלה

נותנים להתקרר קצת ומכינים תה עם נענע (רק איפה הנענע? נגמרה... לא נשאר אפילו לסט תמונות... גם כן מסורת מרוקאית יצאה לי...)

הע/ארות:

- המילוי עשה לי טיפה בעיות, הוא התחיל לנזול קצת החוצה דרך הסדקים בבצק וגרם להרבה חששות מצד המתבונן. פחדתי לקבל גלילים ריקים של בצק עם קצת גושים של שקדים. אך הכל היה בסדר גמור, מה שיצא זה רק קצת חלבון עם מעט נוזלים, וניתן לאסוף אותם בקלות בגמר האפייה. כל המילוי הטעים נשאר בפנים. בפעם הבאה אנסה להקציף את החלבון לקצף יציב, אולי זה ישמור עליו בפנים. מצד שני, התוצאה הסופית הייתה כל כך טעימה, שאולי לא כדאי לשנות כלום... מילוי אלטרנטיבי "מסורתי" - במקום החלבון 3 כפות חמאה. כנראה בכל זאת - מסורת אמריקאית...

- כאמור, הורדתי פי ארבע מכמות הסוכר. לדעת בעלי, אפשר להוריד עוד. גם כמות החמאה אפשר להוריד עוד קצת. אבל חמאה זה טעים...

- במתכונים שראיתי משתמשים בתמצית מי ורדים, מי זוהר או תמצית תפוזים. אפשרי - אך מיותר, כשיש לנו תפוזים טבעיים נפלאים. למרות שמי ורדים זה כנראה יותר קרוב למקור. גם רוזטה היא תוספת שלי, יותר נכון - בהמלצת בעלי שבדיוק הזדמן למטבח ברגע הקריטי של הרכבת הניסוי. אפשר לוותר  לגמרי או להוסיף כף תמצית שקדים לחיזוק הטעם הדומיננטי.