יום שלישי, 29 באוקטובר 2013

סממני חורף. מרק עדשים כתומות ואיטריות

מסממני החורף:

חושך כבר בחמש וחצי. אחד הדברים הכי דיכאוניים שיש - לצאת מהעבודה בחושך. למרות שאני נורא אוהבת לנהוג בחושך, העיר המוארת באורות נאון נראית אחרת לגמרי, תחושה סוראליסטית קצת או שזה רק העייפות והטשטוש לאחר יום ארוך במשרד... עוד יותר אוהבת לנהוג בגשם, כשרטוב וקר והרוח בחוץ, ורק הרכב שלי מוגן, בפנים יבש ומוסיקה שקטה ברקע, עושה את דרכו כספינה קטנה הביתה, אל חוף מבטחים. עם בעיות ניקוז של תחילת החורף בעירנו האוטו באמת הופך להיות כספינה קטנה...

הילד  שוכח שוב את הג'קט שלו בבית הספר. אם בית הספר יעשה מכירה פומבית בסוף השנה של כל הקלמרים, מחברות, ג'קטים, תיקיית אמנות על כל תכולתה (כפול שתיים... תוך שנה) וכדומה שהגאון שלי מאבד שם, אפשר להרוויח המון כסף. מקווה רק שיעשו בו שימוש הוגן. כמו פתיחת כיתת מחשבים נוספת או הרחבת ספריה. על חשבוני. בינתיים שוקלת לחתום על הוראת קבע מסודרת בחנות כלי כתיבה שמתחת למשרד שלי, להקל על כולם. הבעלים של החנות כבר רכש יונדאי סנטה פה חדשה. בוודאי גם על חשבוני. לפחות את הביטוח עשה אצלי...

חשבון החשמל שפתאום חוזר להיות תלת ספרתי וקצת יותר שפוי. ושמישהו יסביר לי כאן פעם אחת ולתמיד, למה חברת החשמל עושה פרסומות לעצמה. איך אפשר להצדיק קיום והוצאות תקציביות (על חשבוננו, בוודאי) של מחלקה שלמה העוסקת בפרסום, קופירייטינג וגרפיקה בחברה בעלת מונופול במשק?.. עוד לא חישבתי עלות של שידור הסרטון בפריים טיים. שקלתי להתחבר לטורבינה הפרטית שלי אך בסוף ויתרתי. שקע שכנע אותי להמשיך ולהשקיע בו. ועל התקע חשבתי (כל אחד ישלים לבד מה בדיוק חשבתי) כשקיבלתי את חשבון החשמל שלי לחודשי יולי-אוגוסט. מתחילה לחשוב שטיסה לאיסלנד בחודשים אלה תעלה לי זול יותר מהפעלת המזגן. לפחות נחזור עם חוויות. אוכל איסלנדי כבר טעמתם? גם אני לא. צריך לבדוק את הסוגיה...

הוירוס הראשון של החורף. הפתעה, דווקא אצלי, לא אצל הילדים. טפו טפו, שימשיך ככה ושיהיו בריאים. ואצלי כנראה המערכת החיסונית נחלשה עקב שימוש יתר במזגן, ראה סעיף קודם. מה הכי מרגיז אצל רופאי ילדים? המילה "וירוס". כשגילעד נולד, בתור אמא טרייה לילד ראשון כמעט אחרי כל אפצ'י אצתי-רצתי לרופאת ילדים. בשביל לשמוע את נוסחת הקסם - זה וירוס, תמתיני שלושה ימים, מנוחה בבית, אם לא עובר - תחזרו אליי. בהדרגה למדתי. בהתחלה עוד היו לי קצת ייסורי מצפון, ילד חולה ואני, עם מזרק של אקמולי ביד, מנסה להישאר רגועה. עם הילדה השנייה זה כבר עבר לי. וירוס, נחכה שלושה ימים בבית ורק אם לא יעבור נלך לרופאה. אם יתמזל מזלנו, לא נחטוף עוד אחד בזמן ההמתנה בקופת החולים. ואם הוירוס אצלי הוא בכלל לא זוכה להתייחסות ראויה. כדור נגד כאבי ראש בבוקר לפני היציאה מהבית, מבט מלא עצבות תהומית אל הבית החמים והמיטה הכל כך נוחה שאפגש איתה רק בעוד הרבה הרבה שעות - ויוצאת לכיוון המשרד. אין לי את הפריבילגיה להיות חולה, יש עבודה לעשות, כסף להרוויח, צריך לשלם הוצאות חשמל מסעיף שלוש, הוצאות עבור הילדים מסעיף שתיים, הוצאות עבור הרכב ועבור חוף המבטחים, כלומר, הדירה שלנו, מסעיף אחד. ואז שוב מוצאת את עצמי יוצאת מהמשרד בחושך מוחלט, מדליקה גלגל"צ ובתחושה סוראליסטית משהו של עיר מוארת בנאון ומחשבות על עוד יום שעבר ולא יחזור, נוסעת הביתה.

הסממן הכי נעים של חורף. סירים כבדים, תבשילים ריחניים, מרק מחמם, חלונות סגורים המתכסים באדים מהבישול. עדיין לא באמת חורף, אבל כבר נברך את בואו במרק בסגנון האהוב עליי - מרק עדשים כתומות. כבר יש מבחר נאה (וטעים) בבלוג למרקי עדשים. עוד אחד לאוסף.

בברכת חורף נעים וחמים.

מרק עדשים כתומות ואיטריות



מצרכים:

1 כף שמן זית
1 בצל גדול קצוץ
3 גזרים מגוררים
1.5 כוסות עדשים כתומות ושטופות היטב
1 כוס איטריות דקות
כ-3 ליטר מים רותחים
מיץ לימון מלימון אחד
תיבול: מלח, פלפל שחור, 1 כף אבקת מרק בטעם עוף, חצי כפית כמון, חצי כפית כורכום

הכנה:

בסיר גדול לחמם את השמן, להוסיף את הבצל ולטגן להזהבה. להוסיף את הגזר ולטגן יחד כמה דקות.

להוסיף את העדשים ואת התבלינים, לערבב ולהוסיף את המים הרותחים. לבשל כ-30 דקות.

להוסיף את האטריות ולבשל יחד 10 דקות נוספות.

בסוף הבישול להוסיף מיץ לימון.



ואם כבר איסלנד. מצד שמאל של הבלוג עלתה דרישה להוסיף שיר אהוב ומחמם לב, "תסתכלו החוצה הנה השמים מאירים":


תגובה 1:

  1. כתוב פשוט נפלא! כ"כ עושה חשק עכשיו לנהוג בחושך בגשם לעבר מרק חם וטעים :-)

    השבמחק