בן אדם (נקרא לו... משה?) מלווה סיר לשכן שלו. השכן לוקח ו... שוכח. אחרי כמה שבועות מזכיר משה לשכן להחזיר את הסיר. ואז השכן אומר:
- אל תשאל, משה, לא סיפרתי כי לא רציתי לצער אותך. לא יכול להחזיר לך את הסיר. הסיר שלך מת...
לא היה למשה מה להגיד. פשוט הסתובב והלך הביתה. אחרי כמה חודשים השכן שוב מארגן ארוחה חגיגית ומבקש ממשה להלוות לו סיר נוסף. ומשה נותן. יום למחרת נכנס משה למטבח של השכן ורואה את הסיר שלו ולידו סיר קטן ולוקח את שניהם.
- מה אתה עושה?! - צועק השכן. - הסיר הקטן הוא שלי.
- מה פתאום! - עונה משה. - תראה איך הם דומים, זה הבן של הסיר שלי, הוא הוליד אותו היום בלילה. אני בוודאי לא יכול להפריד משפחה, לכן אני לוקח את שניהם.
- תגיד, משה, אתה השתגעת?! - ממשיך לצעוק השכן. - איך סיר יכול להוליד סיר אחר? זה סיר!!!
- אם סיר יכול למות, אז הוא יכול גם להיוולד - עונה משה ויוצא עם שני הסירים.
או אולי בעצם הכל היה הפוך. קודם השכן הרשע הלווה למשה העני סיר ואחר כך לקח ממנו שני סירים בטענה שאחד ילד את השני. וכשמשה ביקש להלוות סיר שוב, שמח השכן וחשב שהנה עוד הזדמנות להרוויח סיר חדש. אז פתאום הודיע משה שהסיר מת ולכן לא יחזיר אותו. כשצעק השכן שסיר לא יכול למות, ענה לו משה שאם סיר יכול להיוולד, הוא יכול גם למות.
ובשביל הפואנטה אצטט את בעלי - יש כמה סוגים של אנשים. יש סוג של אנשים שיזרקו נייר ברחוב. סוג של אנשים שיעברו ליד הנייר הזרוק, אולי גם יגידו שלא יפה לזרוק ניירות. וסוג שלישי של אנשים שירימו את הנייר, למרות שלא הם זרקו, וישימו אותו בפח. יש לי מזל שאני לא מכירה הרבה אנשים שיזרקו נייר. אבל רוב האנשים (ואנשים לא רעים) יעברו ליד הנייר בלי לעשות כלום. מנסה להקיף את עצמי באנשים מיוחדים ואמיתיים שירימו את הנייר.
מה הקשר בין שני הסיפורים? שעת לילה מאוחרת (למרות ששולחת לפרסום בבוקר. כבר לא היה לי כוח לעבוד על התמונות...). מאחלת לכולם כמה שפחות להיתקל בשכנים רעים או זורקי נייר ברחובות.
ולקינוח... בעצם, לעיקרית, קבלו מעשה בסיר. רצוי לקחת סיר גדול, לא קטנצ`יק שרק אתמול נולד. בתאבון.
מצרכים:
350 גר` זיתים ירוקים
4 עגבניות גדולות מרוסקות (או קופסת שימורי עגבניות מרוסקות גדולה...)
4 כרעיים של עוף או עוף מחולק
5 נקניקיות עוף חתוכות (בזמן האחרון התחלתי לשלב נקניקיות בבישולים לצד העוף, "רץ" אצל הילד :))
1 כוס מים או מרק עוף (מאבקה)
לימון כבוש, חתוך קטן
תבלינים: מלח, פלפל שחור, פפריקה אדומה מתוקה + חריפה
הכנה:
שמים בסיר את הזיתים, מכסים במים ומביאים לרתיחה. מסננים, מכסים שוב במים ומביאים לרתיחה שנית, מסננים (ניסיתי פעם לוותר על השלב הזה, הזיתים יצאו מלוחים ומרים. מסקנה: לא כדאי לוותר...)
מחממים בסיר גדול קצת שמן, מוסיפים עגבניות ותבלינים, מאדים 10 דקות. מוסיפים את העוף, מבשלים כחצי שעה, מדי פעם הופכים את העוף.
מוסיפים לסיר את הנקניקיות, הזיתים והמים או מרק עוף, מביאים לרתיחה. מכסים, מבשלים על אש קטנה כ-40 דקות. מוסיפים את הלימון ומבשלים ביחד כחצי שעה נוספת.
מקור להשראה - בני סיידא, "ברגע האחרון"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה