תפוח בדבש? לא, תפוח בחלבה!

מכירים את המצב - אין לי רגע דל, או סקנדל או פסטיבל? זה בערך מה שקורה איתי בשבועות האחרונים. אין דקת פנאי, הכל בריצה, הכל מהר, צריך להספיק כל כך הרבה והיום קצר (בעצם, גם החיים). הרבה דברים שאני רוצה לכתוב עליהם, אבל לימדו אותי פעם (מזמן) בשעור ספרות שהפער בין הרצוי למצוי הוא אירוניה..... אז הנה רשומה קצת מבולגנת שבה אני רוצה להעמיס כמה דברים ביחד.

נתחיל במשהו שחשוב לי מאוד להגיד. תודה לכל המגיבים ברשומה הקודמת שלי. התרגשתי עד מאוד, חלק מהתגובות ממש גרמו לי לבכות. ותסלחו לי שאינני מסוגלת להגיב לכל תגובה ותגובה. אני תמיד מגיבה למגיבים, אם האדם טרח והשאיר לי תגובה לרשומה שלי אז מן הנימוס הבסיסי לענות ולהודות על התגובה. אך הפעם... הפעם זה פשוט קשה לי מדי. להעלות שוב את הזיכרון הכואב, את הכאוס של הרגשות... כתבתי את הרשומה ההיא ושיגרתי אותה לתוך החלל הוירטואלי ואיכשהו, באיזשהו מובן זה גם עזר לי להמשיך ולהתמודד. וגם התגובות שהראו לי שוב שדווקא בעולם הוירטואלי ופחות מציאותי אפשר למצוא חברים טובים. אך לענות לתגובות לרשומה זו מצריך ממני כרגע יותר מדי כוחות נפש...

והחיים ממשיכים וההוכחה להתחדשות של החיים הם הילדים שלנו. הילד שלי ב-1 לספטמבר התחיל כיתה א'. עם הרבה פחדים וחששות ודאגות ובכי של התרגשות - בכי שלי מן הסתם, הילדון מתרגש הרבה פחות ממני... זה נראה כי רק לפני כמה רגעים הבאנו תינוק מתוק הביתה, תינוק שהפך אותנו להורים מאושרים. וכבר בן חמש וחצי - הוא "קפץ" כיתה, למרות הנטיה במערכת החינוך להשאיר ילדים עוד שנה בגן ולהעלות בגיל שש וחצי, אותו אי אפשר היה להשאיר. הילד קורא שוטף, יודע חשבון, מתעניין בדינוזאורים ובחלל, מפוזר כמו פרופסור ומתנסח כמו עורך דין. אמרו לי פעם שילדים חכמים הרבה יותר קשה לגדל. לנהל איתו ויכוח כבר עכשיו הופך להיות אתגר, מה יהיה בגיל ההתבגרות?..... ובינתיים בטכס פתיחת שנת הלימודים שבמקרה שלנו היה גם טכס פתיחת בית הספר החדש - בית ספר צומח שכרגע ילמדו בו רק כיתות א' - כמאה ילדים מתרגשים לבושים בלבן עם בלונים ביד יצאו משערי בית הספר, הביאו משאלה בלב וכדי שהמשאלה תתגשם - שחררו את הבלונים לשמיים...

הבלונים עם המשאלות התמימות של ילדים העומדים בפתח של שלב חשוב בחייהם עלו לשמיים, מלווים בדמעות ותקוות של ההורים הנרגשים. מאחלת לכולם שבלוני התקווה שלכם יגיעו לשמיים, שכל המשאלות יתגשמו ותהיה לנו שנה טובה ומתוקה כדבש.

ובוודאי - מתכון לעוגה טעימה ומתוקה, אמנם בלי דבש אבל עם תפוח.... וחלבה. שילוב מעניין ופשוט מושלם. אם במקרה עוד לא החלטתם על הקינוח לחג - אז מומלץ. וגם סתם ליום יום.

עוגת תפוחים וחלבה

מצרכים (ל-2 תבניות אינגליש קייק):

1 תפוח גדול, מקולף וחתוך לקוביות
2 תפוחים - לפרוס לרבעים
כחצי כפית קינמון טחון
1/2 כוס שמן
3/4 כוס סוכר חום
3 ביצים
2 כוסות קמח לבן רגיל + 1 שקית אבקת אפיה
100 גר' חלבה לחתוך או לפורר לקוביות קטנות

הכנה:

לפרוס שני תפוחים לרבעים, להוציא את הליבה ולאפות במיקרו כ-5-6 דקות עד שהתפוחים רכים מאוד. לקלף (הקליפה יוצאת בקלות) ולחתוך לקוביות קטנות או לרסק בבלנדר (את התפוחים האפויים אפשר להחליף ברסק תפוחים מוכן, אך הוא נוזלי יותר אז לדעתי כדאי להוריד כמות הביצים ל-2).

להעביר לקערה יחד עם המיץ שהתפוחים הפרישו, להוסיף תפוח טרי חתוך לקוביות וקינמון. להוסיף את שאר המצרכים, כולל חלבה, לערבב לעיסה אחידה.

לאפות בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות כ-35 דקות.

מקור להשראה ששונה כהרגלי כמעט ללא היכר - עוגת תפוחים וחלבה בחושה של איילת הירשמן

שנה טובה!

פינת הפרגון


גולשת בתפוז שהכינה את העוגה:

- הכנתי את העוגה ויצא מצויין.
מה שכן לא אפיתי את התפוחים לפני,לא ממש התחשק לי.אז פשוט ריסקתי אותם בבלנדר.
יצא ממש טעים
תודה על המתכון
וחג שמח