עוף בסגנון מרוקאי עם גרגירי חומוס ולימון (וגם קצת התבכיינות...)

מכירים את המשפט הנצחי והטוב: "לי זה לא יקרה"? בתור מישהי שביטוח זה המקצוע שלה אני אמורה כבר ללמוד מזמן שהמשפט הזה לא כל כך עובד. יותר נכון, בכלל לא עובד. כל מה שצריך או לא צריך קורה והחוכמה היא להתכונן למכה מראש. או אם להקביל לביטוח - עדיף לשלם שנים ביטוח ולא להשתמש בו מאשר לנסות לחסוך ואחר כך לגלות שהאוטו שלך בדרך לעזה ואתה בלי הכסף כאן. אותו הדבר במחשבים. יש דבר כל כך פשוט ונפלא ולעומת עשיית ביטוח מקיף לרכב גם לא עולה כסף. והדבר הזה נקרא גיבוי. להכניס דיסק לצורב (או דיסק און קי ל-USB) ולהעביר את כל הנתונים החשובים. לפחות פעם בכמה חודשים. אבל לא. אולי ביטוח  זה המקצוע שלי אבל כנראה עוד לא למדתי שכל מה שלא צריך - קורה. והנה הלך לי המחשב.

לפני כמה ימים ניסיתי להוריד משחק מהאינטרנט וידעתי שאסור להיכנס לאתרים המסוכנים אליהם נכנסתי... אבל נורא רציתי את המשחק... באותו היום - צירוף מקרים או לא - התחרפן המחשב והתחיל לעשות עם עצמו הפעלה מחדש כל כמה דקות. או קיי, אמרתי לעצמי. חטפתי משהו טוב באתרים היפים האלה איפה שהרקע שחור, תמונות זימה בצד וקראקים לכל העולם באמצע. צריך לעשות שחזור מערכת הפעלה. עשיתי, לא עבד. או קיי, זה רציני. טוב, צריך לפרמט כונן של מערכת ההפעלה, גם בריא לביצוע כל כמה חודשים. ישבתי, בצעתי, הייתי נורא מרוצה מעצמי. המחשב "הנקי" עבד הרבה יותר מהר, אפילו התפוז פתאום התחיל לזוז. ואז יומיים אחרי שוב התחילו הפעלות מחדש שהמחשב יזם על דעת עצמו. זה כבר מוזר, אמרתי לעצמי. היכול להיות שההורדות שלי היו רק צירוף מקרים והבעיה שלי בחומרה ולא בתוכנה?.. אבל תגידו, לא קיבלתי מספיק אותות משמיים בשביל לקחת דיסק, לשים אותו בכונן צריבה ולגבות את כל כונן הנתונים שלי?.. כנראה שלא והיום האסון קרה. המחשב שלי מת. התאבד. קאפוט. לא נדלק, לא מגיב. בתוכנה אני די שולטת, בחומרה מעדיפה לא להתעסק אז ביום ראשון המחשב נוסע לרופא וכולי תקווה שרופא המחשבים יציל (תמורת הרבה כסף, בוודאי) את מה שאני לא עשיתי לו גיבוי פשוט...

והחשוב מכל - כל התמונות שלנו שם... התמונות של הילדים מהרגע שנולדו... נשאר לי רק לקוות שהן לא נפגעו וניתנות לשחזר, אני יורה בעצמי אם זה נאבד... אה, וגם כל התמונות שהכנתי עבור הבלוג, אבל זה כבר פחות חשוב, אוכל אפשר להכין שוב, עם הילדים זה טיפה יותר מסובך... אז עכשיו יושבת לי כאן עם המחשב הנייד, בלי תמונות, בלי פוטושופ ובלי עוד רבה דברים וכועסת על עצמי. גם כן, אשת ביטוח, אוףףףףףףףףף....

אבל באסה או לא, לאכול צריך תמיד וכשאני בבאסה אז אפילו צריך עוד יותר. אוכל זה דבר מנחם וטוב, אז שלא נשאר רק עם הבאסה, קבלו גם מתכון - מהתמונות הבודדות שמשמרו לי במצלמה.

מצרכים:

1 עוף מחולק
כ-400 גר' חומוס (משומר או קפוא)
כ-1/3 כוס שמן
2 בצלים, חתוכים לחצאי טבעות
2 פלפלים אדומים, חתוכים לרצועות
2 לימונים גדולים פרוסים
3-4 כוסות מים רותחים
תיבול: כף כורכום, חצי כפית פפריקה חריפה, כפית פפריקה מתוקה, כפית מלח, חצי כפית פלפל שחור

הכנה:

מחממים בסיר רחב את השמן ומטגנים בו את הבצל עד להזהבה. מוסיפים את רצועות הפלפלים ומטגנים 3-4 דקות. מוסיפים את נתחי העוף והתבלינים. מפזרים מסביב ומעל נתחי העוף את פרוסות הלימון. מוסיפים לסיר מים רותחים עד 3/4 מגובה תכולת הסיר ומביאים לרתיחה.

מכסים חלקית, מנמיכים את האש ומבשלים כ-45 דקות, כשמדי פעם אוחזים בידיות הסיר ומנערים אותו בזהירות כדי לערבב את הנוזלים בסיר.

מוסיפים את גרגירי החומוס (מסירים לני כן מהם את הקליפה), מנערים קצת אתהסיר כדי החומוס יתערבב בתבשיל. מבשלים מכוסה חלקית כ-20 דקות נוספות. 

עם אורז לבן - תענוג של מנה.

מקור: "עוד סיר לשבת", אסנת לסטר

שבת שלום לכולם. תאחלו לי (ולמחשב שלי) בהצלחה... השאלה הגדולה - האם אלמד לקח ואתחיל לעשות גיבויים מכאן והלאה?...............