יש לי יום יום חג. איזה חג היום? יום הנוטלה הבינלאומי. טוב, בסדר, נדייק בפרטים - זה היה אתמול. אך למרות שהכנתי את העוגיות עוד לפני שבוע (עכשיו נשאר מהם רק זיכרון מתוק...) רק הרגע הצלחתי לגייס קצת זמן פנוי לכבוד הרשומה. מה זה זמן פנוי של אמא לשלושה העובדת משרה מלאה וחצי? בשבת, כמובן. תוך כדי שילד אחד מבקש "אמא, בואי נשחק", הילדה מבקשת "אמא, בואי לצייר" והקטן כרגע ישן בחדר עם המוצץ בפה, וכשהמוצץ ייפול והקטנצ'יק יבקש, כבר לא אוכל להגיד לו "עוד רגע".... לכן הרשומות שלי מתקצרות, הזמן בין רשומה לרשומה מתארך, וגם המתכונים עצמם מתקצרים. רק עכשיו שמתי לב שלכבוד האתגר החודשי של מנטקה כבר פעם שנייה ברציפת אני מכינה עוגיות. כי זה הכי מהיר, הכי זמין. בעוד שלושים שנה, בפנסיה, יהיו כאן עוגות שכבות. stay tuned. בינתיים אני אמא ע/אובדת שבזמן האחרון אני כבר לא יודעת איפה לשים את הדגש, ב"ע" או ב"א"....
ומעבר (או בנוסף) למרכיב הזמן, יש לי כאן גם את עניין הדיאטה. לא יודעת מה יותר קשה לי בדיאטה - לא לאכול או לא לאפות. כל כך מדגדג לי לאפות, הבעיה שאם אופים - אז גם רוצים לטעום ו...שם הבעיות מתחילות. לכן הורדתי דרסטית את כמות האפייה בבית. מלאי הסוכר והקמח בסופר הקבוע שלנו החל להצטבר, דרישה לחמאה ירדה והשוקולד... אחחח, נהרות של שוקולד שזרמו כאן ואינם עוד... פלפל קלוי בתנור זה טעים מאוד, אך יש משהו שיכול להשתוות לעונג בהמסת 200 גר' שוקולד (וליקוק הכפית אחר כך)?..
הבנתי שהגזמתי כשהילדים חזרו מביקור אצל גיסתי עם צלחת חד פעמית עטופה היטב בניילון נצמד ובה כמה פרוסות עוגה בחושה ביתית. "כי אין לנו עוגות בבית, אז לקחנו". אוי לבושה. יותר גרוע מזה - רק אם ברשימת קניות הבאה תופיע "עוגת הבית" הקנויה... באותו רגע קמתי והכנתי עוגיות עם אגוזי לוז ושוקולד מריר (כי אגוזי לוז בכלל ונוטלה בפרט - זה חומר הגלם החודשי במנטקה), מאפין שוקולד נוטלה (כי אם כבר אני ב"מוד" של נוטלה", אז עד הסוף. מתכון מתישהו בהמשך) ועוגיות לימון פריכות (כי מעוגיות מרנג נשארו חלמונים מיותמים להם חיפשתי בית חם ואוהב, מתכון שמצריך עוד עיבוד, אז איפה שהוא בהמשך הרחוק יותר...)
התבססתי על מתכון של עוגיות מרנג איטלקיות, שבמקור באות רק עם אגוזי לוז, אני החלטתי שאיפה שיש אגוזי לוז - חייב להיות גם שוקולד. ולא טעיתי. קוראים להם "brutti", כלומר, מכוערות. כי הן באמת... איך נומר בעדינות... לא שיא היופי. אך מלמדים אותנו שיופי זה לא הכל, כשתתנו ביס ב"מכוערות" האלה, תבינו שהעיקר זה האופי. אגוזי לוז ושוקולד מריר, יש הרבה משניהם כאן, בווריאציות שונות, בביצוע של חברי הפרויקט. אז לא משנה מתי באמת היה יום הנוטלה הבינלאומי, תעשו לכם יום יום חג.
עוגיות מרנג עם אגוזי לוז ושוקולד מריר
מצרכים:
3 חלבונים
1/4 כפית מלח
100 גר' סוכר
150 גר' אגוזי לוז קלויים ונקיים מהקליפה
70 גר' שוקולד מריר
1 כפית קורנפלור
הכנה:
בקערת מיקסר נקייה ויבשה לחלוטי ן להקציף את החלבונים ביחד עם המלח כדקה. להוסיף את הסוכ בהדרגה - ככף כל חצי דקה בערך. לאחר הוספת כל הסוכר, להמשיך להקציף כ-4 דקות נוספות לקבלת קצף יציב אך לא נוקשה.
במעבד מזון מצוייד עם סכין פלדה להניח את האגוזים, את השוקולד המריר ואת הקורנפלור. להפעיל בפולסים קצרים עד לקבלת תערובת פירורית גסה, לא לשבור לאבקה.
להוסיף את תערובת האגוזים לקצף חלבונים ולקפל בעדינות לפיזור שווה.
ליצור תלוליות של עוגיות (בעזרת שתי כפיות) ע"ג תבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה, לשמור על מרווחים.
לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות כ-20-25 דקות, עד שהעוגיות מתחילות להזהיב. לכבות את התנור ולהשאיר את העוגיות בתנור מכובה ל-5 דקות נוספות. העוגיות צריכות להיות יבשות לגמרי מלמטה.
קצת מהתהליך:
מקפלים את תערובת האגוזים לתוף הקצף:
ומסדרים תלוליות של עוגיות ע"ג התבנית, עם מרווחים:
יום נוטלה שמח!
ומעבר (או בנוסף) למרכיב הזמן, יש לי כאן גם את עניין הדיאטה. לא יודעת מה יותר קשה לי בדיאטה - לא לאכול או לא לאפות. כל כך מדגדג לי לאפות, הבעיה שאם אופים - אז גם רוצים לטעום ו...שם הבעיות מתחילות. לכן הורדתי דרסטית את כמות האפייה בבית. מלאי הסוכר והקמח בסופר הקבוע שלנו החל להצטבר, דרישה לחמאה ירדה והשוקולד... אחחח, נהרות של שוקולד שזרמו כאן ואינם עוד... פלפל קלוי בתנור זה טעים מאוד, אך יש משהו שיכול להשתוות לעונג בהמסת 200 גר' שוקולד (וליקוק הכפית אחר כך)?..
הבנתי שהגזמתי כשהילדים חזרו מביקור אצל גיסתי עם צלחת חד פעמית עטופה היטב בניילון נצמד ובה כמה פרוסות עוגה בחושה ביתית. "כי אין לנו עוגות בבית, אז לקחנו". אוי לבושה. יותר גרוע מזה - רק אם ברשימת קניות הבאה תופיע "עוגת הבית" הקנויה... באותו רגע קמתי והכנתי עוגיות עם אגוזי לוז ושוקולד מריר (כי אגוזי לוז בכלל ונוטלה בפרט - זה חומר הגלם החודשי במנטקה), מאפין שוקולד נוטלה (כי אם כבר אני ב"מוד" של נוטלה", אז עד הסוף. מתכון מתישהו בהמשך) ועוגיות לימון פריכות (כי מעוגיות מרנג נשארו חלמונים מיותמים להם חיפשתי בית חם ואוהב, מתכון שמצריך עוד עיבוד, אז איפה שהוא בהמשך הרחוק יותר...)
התבססתי על מתכון של עוגיות מרנג איטלקיות, שבמקור באות רק עם אגוזי לוז, אני החלטתי שאיפה שיש אגוזי לוז - חייב להיות גם שוקולד. ולא טעיתי. קוראים להם "brutti", כלומר, מכוערות. כי הן באמת... איך נומר בעדינות... לא שיא היופי. אך מלמדים אותנו שיופי זה לא הכל, כשתתנו ביס ב"מכוערות" האלה, תבינו שהעיקר זה האופי. אגוזי לוז ושוקולד מריר, יש הרבה משניהם כאן, בווריאציות שונות, בביצוע של חברי הפרויקט. אז לא משנה מתי באמת היה יום הנוטלה הבינלאומי, תעשו לכם יום יום חג.
עוגיות מרנג עם אגוזי לוז ושוקולד מריר
מצרכים:
3 חלבונים
1/4 כפית מלח
100 גר' סוכר
150 גר' אגוזי לוז קלויים ונקיים מהקליפה
70 גר' שוקולד מריר
1 כפית קורנפלור
הכנה:
בקערת מיקסר נקייה ויבשה לחלוטי ן להקציף את החלבונים ביחד עם המלח כדקה. להוסיף את הסוכ בהדרגה - ככף כל חצי דקה בערך. לאחר הוספת כל הסוכר, להמשיך להקציף כ-4 דקות נוספות לקבלת קצף יציב אך לא נוקשה.
במעבד מזון מצוייד עם סכין פלדה להניח את האגוזים, את השוקולד המריר ואת הקורנפלור. להפעיל בפולסים קצרים עד לקבלת תערובת פירורית גסה, לא לשבור לאבקה.
להוסיף את תערובת האגוזים לקצף חלבונים ולקפל בעדינות לפיזור שווה.
ליצור תלוליות של עוגיות (בעזרת שתי כפיות) ע"ג תבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה, לשמור על מרווחים.
לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות כ-20-25 דקות, עד שהעוגיות מתחילות להזהיב. לכבות את התנור ולהשאיר את העוגיות בתנור מכובה ל-5 דקות נוספות. העוגיות צריכות להיות יבשות לגמרי מלמטה.
קצת מהתהליך:
מקפלים את תערובת האגוזים לתוף הקצף:
יום נוטלה שמח!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה