תפוזים הם סוג של סמל. הפרי הכי ישראלי בשבילי. זה המוצר הישראלי הראשון שפגשתי. בילדות הרחוקה, בגיל 12, כשגרנו עוד במקום אחר, בו היו בחורף פחות תפוזים ופחות מעלות. ביקרתי בשוויץ במסגרת משלחת מטעם הסוכנות היהודית. נכנסו לסופרמרקט ופתאום ראיתי ארגז שלם של תפוזים, כתומים, עגולים ויפים, ומדבקה ירוקה בצד עם סמל של jaffa. נעצרתי והסתכלתי עליהם, נפעמת מהמחשבה שהגיעו ממקום רחוק, חם ואקזוטי, מקום שכבר ידעתי עוד מעט (כי ויזות הכניסה כבר היו מונחות אצל אבא על שולחן העבודה) יהפוך להיות הבית שלי. כמה קסם ומשמעות במילה אחת כתובה באנגלית על מדבקה ירוקה וקטנה היה בשבילי באותו רגע.
עכשיו, שנים רבות אחרי, המדבקה הירוקה כבר איבדה מזמן את הסמליות המיסטית שלה. אני שוטפת את התפוזים, מקלפת את המדבקה ומתעצבנת על הריח של תפוזים שנדבק לי לידיים זמן ארוך אחרי שסיימתי לקלף את הפרי. לעתים רחוקות מאוד נזכרת בילדה הקטנה שעמדה בשוויץ המושלגת נפעמת מול ארגז של תפוזים, ארגז של שמשות קטנות וזהובות באמצע החורף. נזכרת בעיקר כשאני מגררת את קליפת התפוז. מוסיפה אותה לשוקולד מריר מומס וחמאה. מערבבת ביחד. שולחת לתנור. והבית מתמלא בריחות של פרדס וגעגוע למשהו רחוק, חלום ילדות של מקומות אקזוטיים שלא תמיד עומדים במבחן המציאות.
החודש במנטקה אותגרנו עם תפוזים. אני מאוד אוהבת שילוב של פירות הדר במתכונים שלי. ובמיוחד עם שוקולד מריר, יש כבר כמה כאלה בבלוג, כמו בראוניז שוקולד מריר ותפוזים, מהממכרים ביותר שיש. אך פרויקט - בשביל זה הוא נועד - לא בשביל לשחזר את המוכר. אלא לנסות לגלות שילובים חדשים, להרחיב אופקים ולהרחיב את החגורה של הג'ינס שכבר בקושי נסגרת מרוב הגילויים המרגשים והטעמים החדשים. לכן בעצבות משהו החלטתי שהחודש אני לא ממיסה כמות בלתי סבירה בעליל של שוקולד מריר. אני משלבת תפוזים עם עוגת גבינה.אפויה, לבנה, אביבית, עם טוויסט של חורף שכבר עוזב את מחוזותינו.
מילה על קליפות תפוזים. באתגר אני אוהבת לאתגר את עצמי ולכן החלטתי להכין קליפות תפוזים מסוכרות בבית. מה יותר פשוט מלגשת לחנות ולקנות שקית קטנה שכל כך כיף לנשנש ממנה עוד בדרך הביתה. אבל לא, אנחנו נלך בדרך אחרת, אמרתי והעמדתי סיר עם סירופ סוכר על הגז. שעתיים אחרי, נשארתי עם סיר אחד פחות, אליו היה דבוק הסירופ בצורה שלא הייתה מביישת דבק בנייה מקצועי וקליפות תפוזים מסוכרות, קשות כמו זכוכית, בלתי אכילות לחלוטין אלא אם החלטתם בעזרתם לעקור איזו שן או שניים (שוקלת לרשום כפטנט לרופאי שיניים). אבל... יצאו תמונות מה זה יפות של התהליך. עם טיפות של קרמל (כשעוד היה מסוגל לטפטף) מנצנצות. התבאסתי. גנזתי את התמונות. זרקתי את הקליפות. זרקתי את הסיר. שלחתי את בעלי לחנות. בסוף שבוע הבא העמדתי עוגה בהרבה פחות מאמץ. כנראה שיש דברים שבכל זאת רצוי לצרוך במצבם התעשייתי.
רגע לפני שעוברים למתכון של העוגה עם מחשבות על אביב וריח תפוזים של חורף, מוזמנים מאוד להציץ לפרדס הפורח של בלוגרים נוספים בפרוייקט.
עוגת גבינה אפויה עם קליפות תפוזים ושטרויזל (לעוגה עגולה בתבנית מתפרקת 24-26 ס"מ)
מצרכים:
לבסיס:
80 גר' חמאה קרה
250 גר' (3/4 1 כוסות) קמח לבן רגיל
60 גר' (4 כפות גדושות) סוכר חום
2 כפות מיץ תפוזים (*אם הבצק פירורי מדי, להוסיף עוד כף-שתיים של מיץ תפוזים)
1 כף קליפת תפוז מגוררת
למלית גבינה:
500 גר' גבינה לבנה 5%
200 גר' גבינת שמנת 25%
150 גר' (3/4 כוס) סוכר לבן
4 ביצים
30 גר' (3 כפות) קורנפלור
1 כף קליפת תפוז מגוררת
4 כפות מיץ תפוזים
1 כפית תמצית וניל
100 גר' קליפות תפוזים מיובשות קצוצות
לשטרויזל:
100 גר' (1 כוס) קוואקר להכנה מהירה
100 גר' (2/3 כוס פחות כף) קמח לבן רגיל
50 גר' חמאה
50 גר' (3 כפות גדושות + כחצי כף) סוכר חום
2 כפות ברנדי
1 כף מיץ תפוזים
1 כפית תמצית וניל
הכנה:
לבסיס:
לערבב את הקמח עם הסוכר וקליפת תפוז מגוררת. להוסיף את המיץ. לחתוך את החמאה הקרה לקוביות קטנות ולהוסיף לבצק, לעבד בפולסים קצרים במעבד מזון מצוייד בסכין פלסטיק / מתכת לקבלת בצק פירורים.
לרפד את תחתית התבנית בנייר אפיה. להעביר את הפירורים לתבנית ולשטח אותם עם היד לקבלת בסיס די אחיד.
לאפות בתנור שחומן מראש לחום של 190 מעלות כ-12-15 דקות. להוציא את התבנית עם הבסיס ולהנמיך את החום ל-180 מעלות. לתת לבסיס להתקרר כמה דקות ולמזוג את מלית הגבינה.
מילוי גבינה:
על מחבת יבשה לטגן את הקוואקר להזהבה קלה תוך כדי ערבוב (זהירות, נשרף בשנייה שהורדתם ממנו את העיניים).
להעביר לקערה, להוסיף סוכר, תמצית וניל, קמח, חמאה חתוכה לקוביות, ברנדי ומיץ תפוזים. לערבב היטב עם הידיים עד שהחמאה "נספגת" בפירורים.
לפזר בשכבה אחידה מעל מילוי הגבינה ולהחזיר לתנור לאפייה של 40 דקות נוספות.
וקצת מתהליך ההכנה בתמונות: מעבירים את הפירורים לתבנית
משטחים לבסיס
הע/ארות:
- שטרויזל. קודם כל, הוא לא חובה. העוגה טעימה גם בלי. אבל זאת מילה נורא מגניבה להגיד: "שטרויזל". נשמע הרבה יותר טוב מסתם "פירורים". למרות זאת, אפשרי להחליף בחלט ב"סתם פירורים" כמו פירורי עוגיות מעורבבות עם קצת חמאה. אפשר גם להוריד מכמות המצרכים, כי יצאו לי די הרבה פירורים, בפעם הבאה אכין עם שכבה דקה יותר.
- פיזרתי את השטרויזל (אמרתי כבר שזאת מילה מגניבה?) באמצע האפייה. עצירת האפייה באמצע קצת פוגעת בעלייה לגובה של העוגה. אך העדפתי לעשות כך כי חששתי שאחרת הפירורים ישקעו בתוך בלילת הגבינה.
בברכת אביב פורח
עכשיו, שנים רבות אחרי, המדבקה הירוקה כבר איבדה מזמן את הסמליות המיסטית שלה. אני שוטפת את התפוזים, מקלפת את המדבקה ומתעצבנת על הריח של תפוזים שנדבק לי לידיים זמן ארוך אחרי שסיימתי לקלף את הפרי. לעתים רחוקות מאוד נזכרת בילדה הקטנה שעמדה בשוויץ המושלגת נפעמת מול ארגז של תפוזים, ארגז של שמשות קטנות וזהובות באמצע החורף. נזכרת בעיקר כשאני מגררת את קליפת התפוז. מוסיפה אותה לשוקולד מריר מומס וחמאה. מערבבת ביחד. שולחת לתנור. והבית מתמלא בריחות של פרדס וגעגוע למשהו רחוק, חלום ילדות של מקומות אקזוטיים שלא תמיד עומדים במבחן המציאות.
החודש במנטקה אותגרנו עם תפוזים. אני מאוד אוהבת שילוב של פירות הדר במתכונים שלי. ובמיוחד עם שוקולד מריר, יש כבר כמה כאלה בבלוג, כמו בראוניז שוקולד מריר ותפוזים, מהממכרים ביותר שיש. אך פרויקט - בשביל זה הוא נועד - לא בשביל לשחזר את המוכר. אלא לנסות לגלות שילובים חדשים, להרחיב אופקים ולהרחיב את החגורה של הג'ינס שכבר בקושי נסגרת מרוב הגילויים המרגשים והטעמים החדשים. לכן בעצבות משהו החלטתי שהחודש אני לא ממיסה כמות בלתי סבירה בעליל של שוקולד מריר. אני משלבת תפוזים עם עוגת גבינה.אפויה, לבנה, אביבית, עם טוויסט של חורף שכבר עוזב את מחוזותינו.
מילה על קליפות תפוזים. באתגר אני אוהבת לאתגר את עצמי ולכן החלטתי להכין קליפות תפוזים מסוכרות בבית. מה יותר פשוט מלגשת לחנות ולקנות שקית קטנה שכל כך כיף לנשנש ממנה עוד בדרך הביתה. אבל לא, אנחנו נלך בדרך אחרת, אמרתי והעמדתי סיר עם סירופ סוכר על הגז. שעתיים אחרי, נשארתי עם סיר אחד פחות, אליו היה דבוק הסירופ בצורה שלא הייתה מביישת דבק בנייה מקצועי וקליפות תפוזים מסוכרות, קשות כמו זכוכית, בלתי אכילות לחלוטין אלא אם החלטתם בעזרתם לעקור איזו שן או שניים (שוקלת לרשום כפטנט לרופאי שיניים). אבל... יצאו תמונות מה זה יפות של התהליך. עם טיפות של קרמל (כשעוד היה מסוגל לטפטף) מנצנצות. התבאסתי. גנזתי את התמונות. זרקתי את הקליפות. זרקתי את הסיר. שלחתי את בעלי לחנות. בסוף שבוע הבא העמדתי עוגה בהרבה פחות מאמץ. כנראה שיש דברים שבכל זאת רצוי לצרוך במצבם התעשייתי.
רגע לפני שעוברים למתכון של העוגה עם מחשבות על אביב וריח תפוזים של חורף, מוזמנים מאוד להציץ לפרדס הפורח של בלוגרים נוספים בפרוייקט.
עוגת גבינה אפויה עם קליפות תפוזים ושטרויזל (לעוגה עגולה בתבנית מתפרקת 24-26 ס"מ)
מצרכים:
לבסיס:
80 גר' חמאה קרה
250 גר' (3/4 1 כוסות) קמח לבן רגיל
60 גר' (4 כפות גדושות) סוכר חום
2 כפות מיץ תפוזים (*אם הבצק פירורי מדי, להוסיף עוד כף-שתיים של מיץ תפוזים)
1 כף קליפת תפוז מגוררת
למלית גבינה:
500 גר' גבינה לבנה 5%
200 גר' גבינת שמנת 25%
150 גר' (3/4 כוס) סוכר לבן
4 ביצים
30 גר' (3 כפות) קורנפלור
1 כף קליפת תפוז מגוררת
4 כפות מיץ תפוזים
1 כפית תמצית וניל
100 גר' קליפות תפוזים מיובשות קצוצות
לשטרויזל:
100 גר' (1 כוס) קוואקר להכנה מהירה
100 גר' (2/3 כוס פחות כף) קמח לבן רגיל
50 גר' חמאה
50 גר' (3 כפות גדושות + כחצי כף) סוכר חום
2 כפות ברנדי
1 כף מיץ תפוזים
1 כפית תמצית וניל
הכנה:
לבסיס:
לערבב את הקמח עם הסוכר וקליפת תפוז מגוררת. להוסיף את המיץ. לחתוך את החמאה הקרה לקוביות קטנות ולהוסיף לבצק, לעבד בפולסים קצרים במעבד מזון מצוייד בסכין פלסטיק / מתכת לקבלת בצק פירורים.
לרפד את תחתית התבנית בנייר אפיה. להעביר את הפירורים לתבנית ולשטח אותם עם היד לקבלת בסיס די אחיד.
לאפות בתנור שחומן מראש לחום של 190 מעלות כ-12-15 דקות. להוציא את התבנית עם הבסיס ולהנמיך את החום ל-180 מעלות. לתת לבסיס להתקרר כמה דקות ולמזוג את מלית הגבינה.
מילוי גבינה:
במעבד מזון לערבב את כל המצרכים למעט קליפות תפוזים (אין צורך לשטוף לאחר הכנת הבצק...) לקבלת תערובת אחידה. להוסיף את הקליפות הקצוצות ולערבב.
למזוג את המילוי לתוך התבנית עם הבצק האפוי חלקית.
להחזיר לתנור ולאפות בחום 180 מעלות כ-10 דקות. בינתיים מכינים בזריזות את השטרויזל, שהעוגה לא תחכה בחוץ.
שטרויזל
להחזיר לתנור ולאפות בחום 180 מעלות כ-10 דקות. בינתיים מכינים בזריזות את השטרויזל, שהעוגה לא תחכה בחוץ.
שטרויזל
על מחבת יבשה לטגן את הקוואקר להזהבה קלה תוך כדי ערבוב (זהירות, נשרף בשנייה שהורדתם ממנו את העיניים).
להעביר לקערה, להוסיף סוכר, תמצית וניל, קמח, חמאה חתוכה לקוביות, ברנדי ומיץ תפוזים. לערבב היטב עם הידיים עד שהחמאה "נספגת" בפירורים.
לפזר בשכבה אחידה מעל מילוי הגבינה ולהחזיר לתנור לאפייה של 40 דקות נוספות.
וקצת מתהליך ההכנה בתמונות: מעבירים את הפירורים לתבנית
משטחים לבסיס
לאחר אפייה חלקית מוזגים את מילוי הגבינה
- שטרויזל. קודם כל, הוא לא חובה. העוגה טעימה גם בלי. אבל זאת מילה נורא מגניבה להגיד: "שטרויזל". נשמע הרבה יותר טוב מסתם "פירורים". למרות זאת, אפשרי להחליף בחלט ב"סתם פירורים" כמו פירורי עוגיות מעורבבות עם קצת חמאה. אפשר גם להוריד מכמות המצרכים, כי יצאו לי די הרבה פירורים, בפעם הבאה אכין עם שכבה דקה יותר.
- פיזרתי את השטרויזל (אמרתי כבר שזאת מילה מגניבה?) באמצע האפייה. עצירת האפייה באמצע קצת פוגעת בעלייה לגובה של העוגה. אך העדפתי לעשות כך כי חששתי שאחרת הפירורים ישקעו בתוך בלילת הגבינה.
בברכת אביב פורח
אם אני צריכה לבחור בין השילוב של שוקולד-תפוז לגבינה-תפוז, השני מנצח בלי להתאמץ והעוגה הזאת בהחלט נראית עוגה מנצחת :-)
השבמחק