יום חמישי, 26 בספטמבר 2013

מיאו והב-הב. יום הולדת שמח


כרמלי שלי. אם הייתי צריכה לתאר אותה במילה אחת - נסיכה. ואם להרחיב קצת יותר - חכמה, יפה, מפונקת, דעתנית, עקשנית, ג'ינג'ית (כן, זה חלק מהאופי), מתוקה, עדינה (חוץ מאשר כשהיא צועקת - ועל זה נוסיף גם בעלת יכולות ווקליות אדירות), סנובית, שובבה, חכמה (כבר אמרתי?), מדהימה.
כשהיה לי רק את גילעד דיברתי עם חברה שלי, בגילה הצעיר אמא לשלושה - איך זה כשיש שני ילדים או יותר, איך אפשר לחלק את כמות האהבה בין שניים. אהבה לא מחלקים, היא ענתה, פשוט יש יותר אהבה לתת לכל אחד. ולגבי ההתרגשות - שאלתי. טוב, מתרגשים פחות, אין מה לעשות, אין כמו בפעם הראשונה. עכשיו, ממרום שנותיי, כשלגילעד הצטרפה גם הנסיכה כרמל, אני חושבת כמה שחברה שלי צדקה לגבי האהבה. ולגבי ההתרגשות - ממש לא. משום מה אני מוצאת את עצמי מתרגשת אפילו יותר. עם גילעד הכל היה חדש לי, כל דבר - צעד אל הלא נודע. עכשיו עם כרמל אני מרגישה שאני כבר יודעת מה מצפה לי וזה גורם לי רק ליותר התרגשות. אני כבר יודעת איזה אושר וגאווה ילד יכול להסב. איזה כיף זה לנהל עם ילד שיחות ארוכות ולהתפעל כל פעם מחדש מהחוכמה שלו (כמה הוא מדבר!). איזה תענוג ללכת איתו ללונה-פרק (אמא, אני לא מפחד, בואי נעלה על המתקן הכי גבוה! מותק, אולי אתה לא מפחד, אבל אמא שלך כן), לראות סרט בקולנוע דרך עיניו (אמא, אני לא רוצה שהרשע בסוף יימות, כי מי שמת כבר לא חוזר. אני רוצה שהוא יהפוך להיות טוב) ולבחור ביחד טעמים של גלידה (מסטיק, פונטש-בננה, ריבת חלב, הרבה שוקולד וסוכריות צבעוניות מלמעלה). או לחגוג יום הולדת. והנה כרמלי, הנסיכה הקטנה, חגגה שנתיים.
כמה חיכיתי, כמה התרגשתי, כמה חשבתי על מה ואיך. על השמלה שהנסיכה תלבש ביום ההולדת חשבתי כבר חודש לפני. שבועיים לפני קניתי סנדלים מיוחדות לנסיכות והזמנתי את המשפחה. שבוע לפני מצאתי את עצמי מסתובבת בסלון באמצע הלילה במחשבות "עוגת גבינה עם קרם פודינג? ואם היא תתפרק? ולעוגה השנייה? גנאש לבן? עם קצפת או אבקת סוכר?". ובסוף לכל התשובות נמצא פותר. גם לעוגות המיוחדות של כרמלי אותן החלטתי לעצב (עיצוב מילה גדולה ביחס ליכולות המועטות שלי בנושא והסבלנות שהיא אף פחותה מהיכולות...) בצורת חתול וצורת כלב. שתיים עשרה וחצי בלילה ואני מעצבת לנסיכה שלי את עוגת המיאו ועוגת הב-הב. המבחן הגדול - יום למחרת, האם כרמלי תזהה את החיה שעל העוגה.
ודיאלוג יום למחרת:
- כרמלי, בואי תסתכלי, מה זה?
- עוגה!
- כרמלי, זה מיאו-מיאו
- כרמלי אחרי כמה שניות של מחשבה מרוכזת - לאאאאא..... עוגה!
- כרמלי, תסתכלי שוב, זאת עוגה בצורת מיאו-מאיו
- עוגה! - קובעת כרמלי חד משמעית ודורשת לטעום. טוב. ההיגיון הבריא של הילדה בת שנתיים. נתתי לה לטעום שאריות שנשארו מהזנב של המיאו-מיאו. יצא לי חתול טעים :)
עוגת מיאו חתולה (עוגה כושית שילדים אוהבים)


בגלל שעוגה זו הייתה למסיבה בגן, האופציות בבחירת העוגה הן בין עוגת שוקולד ל... עוגת שוקולד. הפעם בחרתי בעוגת שוקולד של קרין גורן. עם שם כזה - עוגה שילדים אוהבים - לא מתווכחים, אז לא התווכחתי. באמת הילדים מאוד אהבו (ובסוד אגלה שגם מבוגרים... מאוד... וגם אמא שמכינה אותה בשתיים עשרה וחצי בלילה ולא צריך להוציא מיקסר שיעיר את כל הבית).
מצרכים (מתאים לשתי עוגות אינגליש קייק או תבנית מלבנית 27X33. אני הכפלתי את כמות המצרכים הרשומים כאן והכנתי בשתי תבניות עגולות מתפרקות, 26 ס"מ ו-24 ס"מ):
1 כוס שמן
1 כוס סוכר
4 ביצים
1 כוס אבקה הכנת שוקו
1 יוגורט לבן חמוץ (200 מ"ל - במקור שמנת חמוצה)
1 כוס קמח רגיל + 1 כפית א. אפיה או קמח תופח
לציפוי
חצי כוס שמנת מתוקה
120 גר' שוקולד חלב או מריר, או 200 גר' שוקולד לבן
לקישוט:סוכריות צבעוניות
פרחים מוכנים מבצק סוכר
לפסי קישוט: 40 גר' שוקולד מריר + חצי כפית שמן
הכנה:
לערבב ביחד (לא חייבים מיקסר) את כל המצרכים לפי סדר הופעתם במתכון. להעביר לתבנית ולאפות כ-30 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות.
פריסת העוגה לצורת חתול:
את השלבים לא צילמתי (כבר אמרתי שהשעה הייתה שתיים עשרה וחצי בלילה?). מצרפת תמונות מתוך אתר מתוק.נט
אפיתי את העוגה בשתי תבניות עגולות, 24 ס"מ ו-26 ס"מ. העוגה הקטנה יותר היא גוף החתול. להניח אותה במרכז המגש או תבנית גדולה עטופה בנייר כסף. את העוגה הגדולה יותר לפרוס בהתאם לתמונה:
לסדר את החתיכות לצורת חתול יושב בהתאם לתמונה:
ציפוי וקישוט העוגה
לפי המתכון המקורי - חצי כוס שמנת מתוקה + 120 גר' שוקולד חלב או מריר. לחמם את השמנת מתוקה לסף רתיחה, לצקת מעל השוקולד ולערבב היטב עד שכל השוקולד נמס. לתת לעוגה להתקרר קצת ולצקת עליה את הציפוי.
אין פשוט מזה. אבל אצלי אין פשוט... "לא רוצה חתול שחור - אמר בעלי. חתול שחור זה מזל נאחס, תכיני לבן". ממתי הוא חושב על מזל נאחס?! הוא?! נו, טוב, שיהיה חתול לבן. מה הבעיה, מכינים גנאש משמנת מתוקה ושוקולד לבן במקום שוקולד מריר. אפילו אין צורך לפתוח אינטרנט בשביל זה. כאמור שתיים עשרה וחצי בלילה, אני שמה גנאש שוקולד לבן על העוגה ו... תוך דקה הוא פשוט נספג בתוך העוגה והיא נשארת שחומה ויפה כמו שהייתה. מה קורה פה? נוסיף עוד גנאש... ושוב הוא נספג תוך דקה. החתול שלי פשוט לא רוצה להיות לבן. מי אמר מזל נאחס?! מה שניחשתי תוך כדי העבודה, מתוך חוסר ניסיון בעבודה עם שוקולד לבן (למה צריך שוקולד לבן כשיש מריר עם הרבה הרבה אחוזי קקאו?....) לא ידעתי שגנאש על בסיס שוקולד לבן פשוט נוזלי יותר. התחלתי לחשוב - וזה קשה בשעה מאוחרת אחרי יום עבודה עמוס, המסתי עוד טבלת שוקולד לבן והחלתי להוסיף בהדרגה לגנאש ולערבב עד שהפך לקרם סמיך מאוד. את הקרם מרחתי על העוגה ורק אז החתול המרדן סוף סוף הפך ללבן...
קישוטים: עיניים, אוזניים ופה - סוכריות שוקולד צבעוניות. בטן - סוכריות שוקולד לבן. שרשרת - פרחי בצק סוכר מוכנים שאמנם קצת יקרים אבל פשוט יפיפיים.
לפסי קישוט, ריסים, מסביב לעיניים, שפם ואוזניים: 40 גר' שוקולד מריר להמיס במיקרו, לערבב עם חצי כפית שמן, לתת להתקרר שתי דקות ולהעביר לשקית סנדוויצים. לחורר את קצה השקית עם מספריים ולצייר. בהתחלה היד קצת רועדת, אבל זה ממש כיף.

עוגת הב-הב (עוגת גבינה נימוחה)

יום הולדת יש רק פעם בשנה, אבל מי אמר שחוגגים רק פעם אחת? חגגנו גם בבית, הזמנתי את המשפחה ובאווירת השבועות (שמצידי אפשר להמשיך איתה כל השנה...) הכנתי ארוחת בוקר חלבית וטובה. והעוגה? כאמור באווירת השבועות בחרתי בעוגת גבינה אפויה שהפכה להיות כלבלב דלמטי. ראיתי כמה תמונות של עוגות דלמטיות חמודות באינטרנט אך ללא פירוט שלבי הכנה. אך הפריסה נראתה פשוטה מאוד ואילתרתי בהתאם.
מצרכים (תבנית מלבנית 27X33):
750 גרם גבינה לבנה 5%
1 גביע שמנת חמוצה
4 כפות קורנפלור
1 קופסה אבקת פודינג וניל אינסטנט
5 ביצים, מופרדות לחלבנים וחלמונים
¾ כוס סוכר
לציפוי:במקור מצפים בקצפת שהוקצפה עם 2 כפות סוכר. אני רציתי קרם יציב יותר (וטעים יותר):
250 מ"ל שמנת מתוקה להקצפה 32%
3/4 כוס חלב
1 קופסה אבקת פודינג וניל אינסטנט
לקישוט:סוכריות צבעוניות
פרחים מוכנים מבצק סוכר
לפסי קישוט: 40 גר' שוקולד מריר + חצי כפית שמן
הכנה:
בקערה לערבב את הגבינה עם השמנת החמוצה. להוסיף את הפודינג והקורנפלור ולבחוש. להוסיף את החלמונים ולבחוש היטב.
להקציף את החלבונים במיקסר במהירות גבוהה. להוסיף בהדרגה, תוך כדי הקצפה, את הסוכר ולהמשיך להקציף ולקצף נוקשה.
להוסיף כמחצית מהקצף לתערובת הגבינה ולערבב עד שייבלע כליל בבלילה. להוסיף את שאר הקצף ולקפל לתערובת אחידה.
לצקת את הבלילה לתבנית ולאפות כ-40-50 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות. לכבות את התנור, לעבור עם סכין בין העוגה לדפנות התבנית על מנת שהעוגה תצנח באופן אחיד. להניח לעוגה להצטנן לפחות שעה בתנור הכבוי.
פריסה:

פורסים רק לאחר שהעוגה התייצבה לילה במקרר. לחתוך (ראו תמונה) מלבן גדול מלמטה. להפוך את מה שנשאר (ה"גוף") על מגש גדול או תבנית גדולה עטופה בנייר כסף. את המלבן שהוצאנו לחתוך לשני חלקים לא שווים. מאחד מהם מרכיבים ראש, מהחלק הקטן יותר - זנב ומצמידים לגוף. הריבוע הכי קטן - לא צריכים אותו, זה לטעימות תוך כדי ההכנה :)
ציפוי וקישוט:
(לידע כללי, העוגה טעימה גם בלי ציפוי, אם צריך לחסוך בקלוריות.) להכנת הציפוי, להקציף את כל המצרכים יחד לקרם יציב ולצפות את העוגה.
לקישוט - סוכריות שוקולד לכתמים דלמטיים.
לפסי קישוט, ריסים, מסביב לעיניים, ואוזניים: 40 גר' שוקולד מריר להמיס במיקרו, לערבב עם חצי כפית שמן, לתת להתקרר שתי דקות ולהעביר לשקית סנדוויצים. לחורר את קצה השקית עם מספריים ולצייר על העוגה. קולר - קישוטים קנויים מבצק סוכר.
מקור המתכון: "עוגת השבוע". וחייבת כמה מילים על ספר זה. זה ספר העוגות הראשון שהגיע לידי, הושאל לי על ידי חברה לעבודה כשרק רכשנו תנור לבית החדש, לפני כן היינו סטודנטים ששתו קפה עם עוגת הבית של אוסם. כל כך התלהבתי מהספר שצילמתי לי כמה מתכונים ממנו והדפים המצולמים האלה עדיין איתי ומשמשים אותי בעת הצורך לצד הקולקציה המרשימה של ספרי בישול שצברתי מאז. יום אחד אני עוד אקנה גם את הספר הזה...
ולקראת סיום - בוודאי שאני חייבת תמונה של כרמלי.... במילה אחת - נסיכה. מתכון לא מצורף :)

2 comments:

  1. שלום, זה עוגה מתימה לתבנית סיליקון?

    השבמחק
    תשובות
    1. היי
      לא יודעת לאיזו משתי העוגות את מתכוונת, אבל אין שום בעיה להכין כל עוגה בתבנית סיליקון בגודל תואם
      בתאבון

      מחק